אתמול היה היום האחרון לחודש הראשון של 2016. חודש מאז שסיימתי את קמפיין הספר ״אפקטיבית״ (כן אני יודעת, הזמן טס מהר כשנהנים), ועוד כמה ימים כבר אהיה בשדה התעופה בדרך לסן דייגו, שם אבלה את כל חודש פברואר.
מטורף.

מרגישה שהתחלתי את השנה הזו בנימה קצת אחרת.
לא רק לדהור קדימה, אלא להתקדם לאט או מהר, בקצב שנכון לי ובעיקר להקשיב ללב.
ללמוד, לדייק, להתחבר לעצמי עוד יותר.
להקשיב למה שנכון לי, למה שמדויק לי כל יום,
למה שחשוב לי כשהילדים חולים,
למה שחשוב לי דווקא כשיש עומס,
למה שחשוב לי כשאני מסתכלת על איך אני רוצה ליצור את השנה הקרובה.

הרגשתי שסיימתי את השנה הקודמת בתרועה וצילצולים,
ואחרי כל זה הייתי צריכה להשתבלל.
להתכנס פנימה, כדי לתת למשהו חדש להיבנות.
אני יודעת, זה לא תמיד נראה ככה מבחוץ, אבל לא תמיד מה שבחוץ, זה מה שקורה בפנים.

בהתחלה זה קצת תסכל אותי.
מה, עכשיו לעצור? דווקא כשיש מומנטום.
ואז הלב אמר – כן! ברור. גברת, גם לנוח את צריכה ללמוד.
המנוחה הפכה גם לטפל בילדים חולים (עדיין…), לטפל בעצמי, לעשות סדרי עדיפויות ולהתמקד באמת רק במה שחשוב כל יום מחדש.

המעניין הוא שדווקא מזה שהאטתי קצת את הקצב, ואוטוטו גם נוסעת לחודש שלם של למידה וחוויות חדשות, דווקא כאן, ואולי בזכות, נולדו רעיונות חדשים ותובנות משמעותיות.

אני בטוחה שהן עוד ימצאו את דרכן החוצה.
אבל אני כבר רוצה לשתף שיש לי רעיון לקורס קטן חדש, כזה שיש לי הרבה מה להגיד עליו ובא לי להוציא אותו. יש לי הרגשה שאווירת החופש בסן דייגו יכולה לעזור לי (:
וגם המוח עובד במרץ על האירוע הגדול הבא שלי שאני כבר מחכה לו. פשוט נהנית מזה.
כאילו כל מה שעברתי בשנה האחרונה מחכה רק להזדמנות לצאת החוצה וזה יקרה בקרוב.
בכנס ״שיווק יצירתי״.

כן, אני מאמנת לאפקטיביות.
זה הלב שלי, החיים שלי והשליחות שלי.
ופעם בשנה, אני מרשה לעצמי גם לשים על עצמי עוד כובע, צבעוני, יצירתי ומלא צורות, ולדבר על חלק משמעותי ממה שאני מביאה יום יום לעשייה שלי – השיווק.

הבישול האיטי הזה שעברתי בחודש האחרון, רק עזר לי להבין דברים משמעותיים לגבי שיווק, לגבי אותנטיות, לגבי נוסחאות, ובכלל למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ולמה כ״כ קשה לנו לדבר על זה מהלב. ככה בפשטות.

אז יש תאריך – 30/3.
סנימטק ת״א.
ובשקט בשקט יש כבר כמעט 30 נרשמות ראשונות שתפסו את מקומן.
אני מתרגשת עצם המחשבה שאולם כ״כ גדול יהיה מלא בנשים מדהימות, שאפתניות, חולמות ומדויקות שאוכל לחלוק איתן את כל זה.

פתאום, עם הנסיעה המתקרבת, המחשבות, ההכנות, וכל החלקים שמתחילים להסתדר במקום, גם רף ההתרגשות מתחיל לעלות והייתי חייבת למצוא את המילים הראשונות לזה לתת להן ביטוי.

היום כבר חודש פברואר.
אני חוזרת לארץ במרץ.
מרגישה שאני בפתח של תקופה חדשה ומרגשת.
ממליצה לעקוב…. ולא פחות חשוב, לתפוס כסא באירוע אליו אגיע הכי טעונה באנרגיות חדשות, כלים ורעיונות לעוף איתם.
חודש נפלא שיהיה! מה שנקרא, רק התחלתי . והנה הקישור כמובן לכנס כדי להצטרף:

https://www.adimaorsiso.co.il/creative2016 

נשתמע בקרוב,

עדי