ביקורת עצמית.

הלקאה עצמית.

האשמה, או אפילו חוסר פרגון קל…

אני בטוחה שאם נכנסת לפוסט הזה, כנראה שגם את מצאת את עצמך, מסתכלת על מה שעשית, על מה שקרה היום, או על משהו שרץ לך במחשבות – בביקורת, הלקאה, באסה או פשוט חוסר סיפוק.

ויש קשר ישיר בין דפוסי החשיבה שלנו, לבין היכולת שלנו לפעול באפקטיביות, בצורה מקדמת ואפילו להנות מהדרך.

העניין הוא, שהביקורת הזו היא כמו רעל שמטפטף אצלינו בתודעה.
וכל טיפה כזו, מרעילה את באר המחשבות שלנו, ויוצרת מומנטום שלילי שאנחנו ממש לא רוצות ליצור.
ואז, הכל יכול להיראות חסר פרופורציות, בלתי נגמר, מלחיץ. לא כיף.

אז בתוכנית בפודקאסט היום, היה חשוב לי לצייר לך מסלול שתוכלי ללכת בו בכל פעם שתרגישי שאת מועדת בנתיב הזה ומהם השלבים לצאת משם. יותר מזה, אני חושפת את ההרגל הסודי והקטן שלי, כדי לא ליפול לבול הזה, ולהתאמן בצורה קלה על שמירת המיינדסט שלך במקום שמח ומרים.

 

ממליצה בחום שתפני את ה-25 הדקות הקרובות, לתוכן שיכול לשנות לך לגמרי את החשיבה:

 

משהו אקסטרה

אם את רוצה רעיונות וכלים נוספים על ביקורת עצמית, אז מצרפת לך לינק לשאלה ששאלתי בפייסבוק בנושא.
רציתי לדעת איך אנשים אחרים מתמודדים עם הנושא ומה הם עושים כדי לצאת מזה – הנה מה שהם אמרו.

 

ואחרי כל זה – מה את אומרת?

מה את לקחת מהתוכנית הפעם?
מתחילה ״הרגל משמח״, או ״אוסף שקיעות״ משלך? (מוזמנת להאזין כדי להבין במה מדובר…)

מחכה לתגובות שלך!

כמובן, תמיד אשמח לכל תגובה פה למטה, או בקשות מיוחדות לפרקים הבאים.

להצלחה שלך,
עדי