האם כולם צריכים חלומות גדולים?

שנה חדשה היא הזדמנות נהדרת להתבוננות.
גם אחורה על מה שהיה עד כה ויותר חשוב מזה – קדימה, בסקרנות על מהי הרמה הבאה שאני רוצה לעלות אליה.

העניין הוא, שאנחנו לא תמיד מאפשרות לעצמנו לחלום בכלל.
זה נראה מוגזם, מופרך, אנחנו מלאות ביקורת עצמית על זה שהרעיון בכלל קיים במערכת שלנו, ולמה אני לא יכולה להסתפק במשהו יותר צנוע….

אז האם לכולם צריך להיות חלום גדול – בעיני כן!
ולו רק בשביל לתרגל את גבולות המחשבה שלי…. אף אחד לא אמר שאני חייבת לרוץ ולממש כל רעיון או חלום.
עצם פתיחת החשיבה כבר עושה עבורינו חצי מהדרך.
איך זה עובד ומאיפה מגיעים הרעיונות בכלל?

1 – לחשוב על הנייר. נקודת המוצא שתתחיל להזיז לנו את הגלגלים. להניח עט על הנייר ולשאול את עצמי שאלות (בפודקאסט הרחבתי לגבי איזה שלות אפשר לשאול וממליצה בחום לשבת על זה עם מחברת ופשוט לנסות ולראות מה עולה.

2 – להגזים! אם לא היו מגבלות בעולם הזה, אם הכל באמת היה אפשרי – מה אז היית עושה? הרי הנייר סופג הכל… מה אכפת לך לנסות עכשיו בתחילת השנה. שוב, זה רק תרגול לפתיחת החשיבה, אף אחד לא אומר שאת צריכה לעשות עם זה משהו כרגע חוץ מלכתוב את זה. להגיד את זה בקול רם לעצמך.

3- ליצור יותר, להיות בתנועה ועשייה בהקשבה ללב שלי. אם זה כבר לי בסיסטם, אז כנראה שיש בכוחי לממש את זה. עכשיו אני נדרשת אשכרה לעשות עם זה משהו.

בעצם, הכל מתחיל מהפוקוס שאת בוחרת לעצמך. תבחרי את הפוקוס שלך השנה וכל ההחלטות שלך יהיו בהתאם!

כל ההסברים בפרק עצמו:

תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.

מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,

לצמיחה שלך!
עדי