איך עוצרים יום שהתחיל רע?

שיט. קמתי מאוחר, האימון היה די מעאפן, לא היה לי נושא לשידור,
הבנתי על הבוקר שהוצאתי הודעה שאצטרך לטפל בהשלכות שלה,
מחזור חדש בהצפה כי רק התחילו, ואם זה לא מספיק,
באתי להכין לי קפה ושברתי את כוס היין האהובה עלי שחיכתה מאתמול בערב בעדינות בצד הכיור שאשטוף אותה.
אוווווף.

מכירים את הבקרים האלה?
ישר התחלתי למצוא או לייצר הסברים.
זה השבוע הזה, האנרגיות, המצב בחוץ, הכל גרוע, רק תקלות, צרות באות בצרורות….. פייי כמה סיפורים הגיעו. וכל מחשבה רק גורמת לי להרגיש גרוע יותר וגרוע יותר ובלחץ יותר מהבאות.

ואז, בחרתי לעצור.
נכון שהמוח אוטומטית מחפש הסברים,
אבל עלי, על עדי, זה לא ממש היה מקובל להמשיך את היום והשבוע בוייב הזה.
האמנם הכל גרוע?

אומרים שכוס שנשברת, זה במקום משהו הרבה יותר גרוע- אז זו הגנה בעצם!
הלקוחות שלי היו הכי מבינות בעולם והכי הגיבו בסבלנות ובנעימות למצב עד שטיפלתי בו.
אימון תמיד אוכל להשלים.
יש לי שיחות מרגשות שמחכות לי היום.
מוצר חדש שהתחלתי לקדם.
צוות מהמם של אמזונות אלופות שמחזיקות איתי פעילות מטורפת.
מחזור חדש ומרגש של אפקטיב שכל יום איתן מביא איתו גילויים חדשים
ועוד ועוד.

פתאום המאזניים השתנו.
וגם האנרגיה שלי.
כי אני אקבע את הפרשנות. את הפוקוס.
לא מוכנה לתת לנוחות של האמונות שלי להכתיב לי איך אני ארגיש.
והאמת, עברתי מתחושה שאני צריכה לבטל את כל השבוע הזה, להודיה שאני יכולה להיות קשובה לעצמי, לבחור ולהתמקד במה שמדויק לי.
אז לא משנה איך אתם מרגישים השבוע, שימו לב למחשבה.
תזכרו שהכל יושב על אמונות שלנו, התפיסה שלנו בזה הרגע.
אמונה זו בסך הכל מחשבה שחוזרת על עצמה, דפוס.
דפוס הוא הרגל.
והרגלים אפשר לשנות