ימים של מעבר. בין הישן ומה שהיה פה קודם, לחדש

ימים של מעבר. בין הישן ומה שהיה פה קודם, לחדש.

בין ההתמודדות של החודשים האחרונים ואולי השנה האחרונה,

לבין תקופה חדשה וניצנים של משהו אחר.

מרגישה שאני רק מתחילה לצאת מתקופת החורף שלי.

מצלילת הראש שעשיתי אל תוך האימהות המחודשת,

מטפחת ניצני אביב חדשים שרק מתחילים לצאת.

וחלק חשוב מהמעבר הזה, הוא לשחרר.

פעם, היו שורפים עלים ופסולת מהחורף, כדי לפנות מקום בשדות ובכפרים, כדי שתבואה וצמחיה חדשה, תוכל לגדול באביב.

מרחב נקי ופנוי לדברם חדשים להגיע.

אולי גם אנחנו יכולים לעשות את זה באופן קבוע, לא רק בפסח, באביב העונתי, אלא באביב האישי שלנו.

לסיים תקופה אחת שבה השתבללנו, ולשחרר מאיתנו את כל מה שלא מדויק,

כדי לפנות מקום לחדש.

התחלתי השבוע ניקוי תזונתי.

מרגישה שאני פיזית משחררת חומרים לא נחוצים מהגוף והחיים שלי.

והשיחרור הזה לא קל.

הוא מעייף, מתיש, מציף את כל הדברים שאני מתמודדת איתם באמצעות אוכל, גורם לי להאט, לא תמיד כי אני רוצה, ובעיקר לבחור כל רגע מחדש בי ובמה שאני יודעת שבאמת עושה לי טוב.

שורפת את העלים והפסולת של החורף, מתבוננת בעלים מתכלים, כדי להיות באנרגיות גבוהות ופריחה של אביב ממש עוד רגע.

היום בצהרים התקיים גם ליקוי חמה ואנחנו בירח מלא – מה שאומר שהאנרגיות בטבע מאוד גבוהות. תומכות במעברים האלה ובשיחרור. בעוצמה של פינוי מה שלא מדויק ובבחירות אמיצות.

מה אתן רוצות לשחרר ״מהחורף״ האישי שלכן, לפני ששנה חדשה ותקופה חדשה באמת מעלה הילוך?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~