לפעמים אנחנו בוחרות בפחד בלי לשים לב בכלל.
ואני לא מדברת על הבחירות היום….
אני מדברת על הבחירות היום יומיות שלנו בחיים.
אנחנו קמות בבוקר, מתנהלות בחיים,
ולא שמות לב לפעמים, איך הפחד הזה מחלחל ולאט לאט תופס את ההגה.
גורם לנו להתנהל בצורה מסוימת, מהפחד שהוא יתממש.
ואז – הוא מתממש!
חמקמק וערמומי הפחד הזה!
אנחנו מפחדות שלא יהיה לנו זמן עם הילדים,
ואז אנחנו כל כך טרודות מזה שאין לנו רוחב פס לילדים.
אנחנו מפחדות שלא יכנס מספיק כסף,
ואז אנחנו כל כך בלחץ שזה מפריע לנו לייצר כסף.
אנחנו מפחדות שלא נצליח,
ואז אנחנו מסתכלות מה קורה עם קולגות שלנו ומשוות להצלחה שלהן.
אנחנו מפחדות שהחיים האלה יחלפו ולא נעשה משהו משמעותי,
ואז אנחנו מתעוררות בגיל 40/50/60 ומבינות שעבר עוד עשור!
אם נמשיך לבחור בפחד,
זה רק נותן לפחד את השלטון לעשות מה שבא לו.
ואולי אם אבחר באומץ, בעצמי, בחלומות שלי,
אגביר את המגבר הפנימי שלי לווליום יותר גבוה,
ורק אז משהו ישתנה.
אני אנהל את עצמי אחרת,
כי מי שתחזיק את ההגה תהיה התעוזה, החולמת, התשוקה.
זו שמתרגשת מכל הדברים שנמצאים אחרי הפחד,
זו שיודעת שמגיע לנו יותר מזה,
זו שרוצה להתנהל אחרת,
לממש חלומות,
זמן משפחה,
לעשות משהו עבור עצמה,
שרוצה לנשום, להנות, להתרגש,
לעשות משהו גדול,
לעשות הרבה דברים קטנים וחמודים,
כי פשוט זה מגיע לנו!
מגיע לך!