משהו מציק לי עם יום האישה הבינלאומי ורק עכשיו מצליחה לדייק את המילים. אני לא יודעת כמה אנשים בקיאים בהיסטוריה של מקור היום הזה ולמה הוא בכל מצויין (מתן זכות הבחירה לנשים) וכמה הוא קיבל כל מיני גוונים בכל מיני מדינות לאורך השנים. אבל זה לא העניין.... מה שמציק לי, זה שאנחנו כאחד המינים, [...]
מכירים את הימים האלה שאתם מתעוררים כי פשוט המוח מתעורר ממחשבות ו״רעש״? העניין הוא, שאם לא שמים מושכות על המחשבות, מהר מאוד מגיעה הביקורת. היה לי בוקר כזה שלרגע תפסתי את עצמי מתחילה את היום ככה בבאסה. ואז עשיתי משהו שהבטחתי לעצמי שאעשה - פתחתי את המחברת של הדברים שכתבתי באיטליה כדי לענות תשובות [...]
התמונה הזו בסופ״ש אחרי סמינר ״הקפיצה״ באיטליה. פעם, לא הייתי מאפשרת לעצמי כזו חוויה. לא צילומים בחו״ל, לא בכזו צבעוניות, לא בכזה חופש. כשקיבלתי את התמונה הספציפית הזו הסתכלתי עליה באושר ענק, בלי טיפת ביקורת. פשוט כי היה פה רגע של שמחה וידעתי בדיוק איך הרגשתי כשהתמונה הזו צולמה... א-ב-ל.... כמה עברתי כדי להגיע [...]
מצב ההוויה הכי טוב שלך - זה להיות את. את עם כל הפגמים, חוסר המושלמות, החפירות והצדדים השונים בך. את עם הביקורת וגם עם התעופה העצמית. את שרוצה להיות לרגע שוב ילדה, ואת שרוצה להוציא את הנשיות שלך החוצה. להיות את, זה בדיוק מה שיכניס לך כסף, מה שיחבר אליך את האנשים הנכונים וההזדמנויות [...]
באחד הביקורים שלי בקליניקה לאחרונה, מצאתי את עצמי מתנצלת. מלא. זה היה עם המטפל שלי והרגשתי שזרקתי עליו באותה פגישה את כל העומס והסטרס שהייתי בו, בערך במשפט הראשון שהתיישבתי בכסא. בין המחלות, הקורסים שקורים ועומדים להיפתח, הגיוס, התכנים האינסופיים שאני מייצרת, הרעיונות החדשים, הסמינר באיטליה ושאר הדברים, בקטנה, שנקראים ״החיים״, הרגשתי שעוד פעם [...]
בימי שלישי אני בדר״כ נעלמת מתחת לרדאר כי אני מלמדת מבוקר עד ערב. ומה שמיוחד בשתי הקבוצות, זו העובדה שבאמת אפשר ללמוד מכל מקום. גם מבולגריה או גרמניה 😉 בתמונה למשל, סבב תרגול שאנחנו עושות במהלך המפגש, כדי לתרגל את מבנה שיחת האימון שאנחנו לומדות כל פעם. כן, יש סילבוס, ויש תוכן שונה לכל [...]
