איך לסכם את השנה ולוודא שאת לומדת ומיישמת שנה הבאה?

2020-01-05T11:01:58+02:00

שנה שעברה פחדתי לעשות את מה שעשיתי אתמול בבוקר, זו האמת.אולי בין היתר, כי להסתכל לאמת בעיניים, ולראות את כל מה שלא עבד,יכול להיות כואב אם לא מלא האשמה או ביקורת עצמית, לפרפקציוניסטיות בקהל...השנה, החלטתי שאני לא מוותרת על זה, רק חיפשתי את ההזדמנות.מתוך מקום אמיתי של חמלה, מיקוד בעתיד שאני רוצה ליצור וידיעה יותר [...]

איך לסכם את השנה ולוודא שאת לומדת ומיישמת שנה הבאה?2020-01-05T11:01:58+02:00

למה הגעתי לקפריסין בכלל?

2020-01-05T09:45:12+02:00

זה התחיל עם יובל אברמוביץ וחופשות הכתיבה שהוא לוקח. אהבתי את הקונספט של זמן בחו״ל לכתיבה. חורף יותר מאשר קיץ. ולא צריך הרבה בשביל להדליק אותי על מעבר דרך בן גוריון. במיוחד אחרי משלחת הכתיבה האחרונה שטסה עם יובל לאתונה. בבלאק פריידי האחרון הגיעה ההזדמנות ואני שריינתי נסיעה בכמה גרושים, בחיי. לילה בתל אביב [...]

למה הגעתי לקפריסין בכלל?2020-01-05T09:45:12+02:00

למה העובדה שאת מסתדרת, זה המעצור הכי גדול שלך

2019-09-24T14:54:55+03:00

לפעמים לדעת להסתדר יכול להיות מכשול ולא רק יתרון מקדם. למה? ואיך זה מפריע במיוחד לנשים? אני מסבירה בפוסט הזה...

למה העובדה שאת מסתדרת, זה המעצור הכי גדול שלך2019-09-24T14:54:55+03:00

מה הקצב שלך?

2019-03-30T20:36:16+03:00

חלק מהעניין שלמדתי על עצמי בשנים האחרונות, זה להקשיב לקצב שלי בצורה יותר עמוקה. מתוך הקשבה לקצב, וברגעים שאני באמת מסונכרנת, אז קורים הדברים הכי מופלאים. ביום חמישי, היה לי יום כזה. לקחתי לילה ב-airbnb בתל אביב אחרי סדנה שהיתה לי ותכננתי של יום עבודה מהעיר.  למה? כי אחת לכמה זמן, יום עבודה ארוך [...]

מה הקצב שלך?2019-03-30T20:36:16+03:00

איך לשים מושכות על המחשבות

2019-03-22T12:48:26+02:00

מכירים את הימים האלה שאתם מתעוררים כי פשוט המוח מתעורר ממחשבות ו״רעש״? העניין הוא, שאם לא שמים מושכות על המחשבות, מהר מאוד מגיעה הביקורת. היה לי בוקר כזה שלרגע תפסתי את עצמי מתחילה את היום ככה בבאסה. ואז עשיתי משהו שהבטחתי לעצמי שאעשה - פתחתי את המחברת של הדברים שכתבתי באיטליה כדי לענות תשובות [...]

איך לשים מושכות על המחשבות2019-03-22T12:48:26+02:00

להיות רכבת ששועטת קדימה – זה ״טוב״ או ״רע״?

2019-03-22T12:55:00+02:00

באחד הביקורים שלי בקליניקה לאחרונה, מצאתי את עצמי מתנצלת. מלא. זה היה עם המטפל שלי והרגשתי שזרקתי עליו באותה פגישה את כל העומס והסטרס שהייתי בו, בערך במשפט הראשון שהתיישבתי בכסא. בין המחלות, הקורסים שקורים ועומדים להיפתח, הגיוס, התכנים האינסופיים שאני מייצרת, הרעיונות החדשים, הסמינר באיטליה ושאר הדברים, בקטנה, שנקראים ״החיים״, הרגשתי שעוד פעם [...]

להיות רכבת ששועטת קדימה – זה ״טוב״ או ״רע״?2019-03-22T12:55:00+02:00