מאז שהפכתי להיות אמא, יש לי יחסים מורכבים עם הגוף.
כרקדנית בילדות, נערה ספורטיבית וחובלת, תמיד הכרתי את עצמי חזקה ואתלטית. ואיפשהו עם ההריון והלידות, התחלתי להתנתק מהגוף שלי.
הרגשתי שהוא ממש נגדי. משהו שמנותק ממני שמפריע לי בחיים.

סימני המתיחה נראו לי כמו צלקת מביישת, הרגשתי חלשה, ובגדול די בחרתי להתעלם מהדבר הזה שלא משתף איתי פעולה. זה אומר שאכלתי מה שבא לי, בחרתי להיות כל כולי בעבודה ובפעולות שיש לי עליהם שליטה – כי הרגשתי שעל הגוף ״ומה שהוא עשה לי״ – אין לי שליטה…

לפני יותר משנתיים ישבתי לקפה תמים עם נעם בן עמי רווח (המהממת!) ודיברנו על אהבה לגוף. היא סיפרה לי על התהליך שעשתה עם עצמה, ואני ישבתי וגמעתי כל מילה.
בשלב הזה כבר הבנתי בראש שהנתיב הוא אהבה לעצמי ואולי לגוף שלי, רק לא הבנתי איך בדיוק אני אמורה לאהוב את הדבר הזה שעדיין הולך נגדי.

רק שפגשתי את ליב עזריה בתחילת 2017, התחלתי להבין מה זה אומר.
פעם ראשונה שמישהי הצליחה לחבר לי את התזונה (ולא סתם אוכל) עם האהבה שאני נותנת לעצמי ולגוף שלי. כי אני שווה את הרבע שעה הזו!
רבע שעה של הכנה ותשומת לב כדי להכניס לגוף שלי, שנושא אותי וגורם לי לממש חלומות, את מה שהוא צריך כדי לפעול טוב יותר.
והפלא ופלא, המשקל התחיל לרדת. לא בגלל המאמץ, אלא בזכות זה שהתודעה שלי התרחבה ועדיין מתרחבת.
ההבנה שלי על מהי אהבה לעצמי. כי זה מסע בלתי נגמר, ואני לחלוטין בקומה אחרת בבניין הזה.

במקביל  יהלי שפרד​ החזירה לי את החדווה לזוז!  פתאום הגוף מתחיל לשתף איתי פעולה ואנחנו ״מדברים״ באימונים. אני מקשיבה לשרירים התפוסים, נהנית מהשינויים ובעיקר מתחילה לקשר בין הגוף, האוכל, התנועה – מה שלא היה לי שנים…

באוגוסט האחרון נכנס לחיי דניאל מלמוד וגרם לי לקחת את ההתייחסות לגוף שלי לעוד רמה.
מנטלית, היה ממש קשה להתחיל. ואיכשהו מחודש לחודש, זה התחיל להיות טבעי. פתאום פעולות התחילו לקבל סימני קריאה! מתוך הבנה שלזוז כל יום, לאכול טוב ולנהל את האנרגיה הפיזית שלי – זה הכרח בשלב בו אני נמצאת בחיים. צורך בסיסי מהותי. זה לא המשקל, זו ההרגשה שאני רוצה להסתובב איתה בעולם ואיזה אדם אני רוצה להיות.
האישה הזו שעומדת במילה שלה.

בחרתי לשתף אתכם במסע שלי, או בנקודת הציון הזה, כי הבנתי שמותר לנו להשקיע בעצמנו!! מותר ואפילו רצוי להשקיע את הזמן והאנרגיה ללמוד איך לאהוב את עצמנו יותר, סימני מתיחה והכל.
מותר לנו לשים את הדאגה לעצמנו בראש סדר העדיפויות!
מותר לנו לאהוב את הגוף שלנו בכל שלב ושלב בדרך.
מותר לנו להיות חזקות, יפות, אתלטיות, ונחושות להשתפר.
מותר לנו לחגוג את זה!
מותר לנו פשוט להיות אנחנו, בלי להתנצל, בלי מסכות, ובלי הסברים.
אנחנו חיות פעם אחת! עם גוף אחד! כדאי שנהנה ביחד.

עכשיו, היחסים שלי עם הגוף אחרים. יש בי הרבה יותר אהבה. יש שיח.
אנחנו ממשיכים לדבר, כי מרגישה שיש לנו עוד הרבה על מה.
מחכה לראות לאן האהבה הזו תביא אותנו עוד ב-2019 .

לצמיחה שלך,
עדי