אני זוכרת את החודשים הראשונים שיצאתי לדרך עם העסק החדש. התחלתי כל רעיון עם המון התלהבות, תשוקה לגרום לדברים לזוז ורצון להביא את עצמי החוצה. ובאות הנשימה, מלא שיחות פנימיות על ״מה יגידו״, ו״איך זה נראה״, ובת׳כלס, מה הילדה המאפרת שהייתי, יכולה להביא לתחום ה״פרודקטיביות״ שנתפס אז כתחום ממש גברי של אנשים בחליפות….

הרגשתי שזה גדול עלי ומי יאמין לי בכלל?

ואם אני מדברת על אפקטיביות, אני לא צריכה להיות בעצמי סופר אפקטיבית ומתוקתקת…? כי אני ממש לא….
וככל שניסיתי להראות שכן, או ללמד את הדברים שכן עבדו לי, כך גדל הפער בהרגשה שלי ותחושת הזיוף.

האמת, זה מה שקורה כשהביטחון שלנו למטה והמבט שלנו מופנה כלפי חוץ.
ההשוואות אוטומטית מתחילות לצוף והסביבה שאנחנו נמצאים בה משקפת לנו כל הזמן את הדברים שאנחנו לא בטוחים לגביהם. וכל עוד נמשיך להיות עסוקים בהשוואות החוצה, ככה גם תמשיך תחושת ההתחזות הזו, כי תמיד יהיה משהו.

אז מה עושים?

או! בדיוק על זה אני מדברת בפרק החדש בפוקדאסט, שאני חייבת לומר, שהיה לי ממש קשה ״ללדת״ אותו.

מאז שהקלטתי אותו החודש, אולי כי הכל צף לי, מעדתי בעצמי שוב לסנדרום הזה,
לא עמדתי במילה של עצמי, שמתי את הדברים שלי בסוף, לא תיזמנתי ביומן….
ואז כמובן – אם אני לא עושה את זה – מה יגידו אזובי הקיר??

פפפפפפפ….

ביקורת ביקורת ביקורת.

עד שתפסתי את עצמי והבנתי שאני בלופ ויש לי אפשרות לבחור ולעצור אותו. להקשיב לעצות של עצמי מהפרק, וזה אשכרה מה שעזר לי לחזור לעצמי תוך כדי עריכת הפרק.

.

הנה הנקודות המרכזיות שיעזרו לך לצאת מתחושת ההתחזות בפעם הבאה שיעלו:

  1. צעד אחד קדימה – לזכור שתמיד יש מישהו צעד אחד מאחורינו שיכול להרוויח המון ממה שיש לנו להציע בזה הרגע! תמיד. וזה המון! בעיקר כי מי שכבר התקדם רחוק, לפעמים נראה גדול ולא מושג, ודווקא הקרובים אלינו, משפיעים בצורה חזקה יותר.
  2. דיאטת מידע – להחזיר את הפוקוס פנימה אלי ולסגור קצת את הסנסורים החוצה. זה מקטין את ההשוואות המיותרות ומוציא משהו אותנטי מבפנים החוצה.
  3. אומרת ועושה – להתחייב לעצמנו ואז גם לעשות את מה שאמרנו שנעשה! לא לתת לשוטף בחיים לשטוף אותנו. לשים ביומן, ולא פחות חשוב, לשים תזכורות ואנשים בדרך, שיזכירו לנו למה זה חשוב לנו לעמוד במילה הזו!
  4. תכנון ועשייה קבועה – שגרת תכנון ועשייה ששומרת אותנו בתנועה, היא הדרך לשמור על תחושות חיוביות ולא ליפול לתחושת הזיוף.
  5. לשתף בקשיים – שיתוף במה שלא עובד ובמכשולים בדרך הופך אותנו לאנושיים, יוצר חיבור ומגיש את צורת ההתמודדות שלנו ככלי לעולם.
  6. לא לזייף – אין טעם לעשות ״בכאילו״ ולצפות שמתישהו זה ״ידבק״. להיות בכנות ובנוכחות עם מה שמתאים ועובד לנו באמת. ואז האני האמיתי שלנו באמת יוצא החוצה.

רוצים להבין איך לגרום לכל זה לקרות?
איך אני משתמשת ברעיונות האלה ועוד סיפורים?
בשביל זה צריך להקשיב לפרק…..

איך זה קשור לאפקטיביות או שינוי הרגלים? 
בסוף, כל התנהגות בחיים שלנו היא הרגל. ויש לנו הזדמנות תמיד להסתכל על הדברים ולעלות לרמה הבאה של ההתפתחות שלנו.
מבחינתי, הפודקאסט, זו הפלטפורמה בה אני יכולה לאמן אותך ולהשאיר אותך עם עוד קצת חומר למחשבה.

מחכה לשמוע – מה לקחת מהתוכנית הפעם? מה דיבר אליך?
אפשר לכתוב לי ממש עכשיו בתגובות!

להצלחה שלך,
עדי