״התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס.
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע״ – אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך לאן", אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
בפעם הראשונה שנתקלתי בקטע הזה, הוא היה כמו פעמוני התעוררות אצלי בראש.
כי האמת היא, שהחיים תמיד יזרמו לאנשהו.
השוטף ישטוף אותנו, ובלי לשים לב, תוך רגע/ חודש/שנה/ שנים – נמצא את עצמנו באיזשהו מקום.
השאלה, אם לשם התכוונו להגיע.
מה שאני אוהבת בתקופה הזו של הקיץ ותחילת השנה, זו ההזדמנות להתבונן על השביל ולחשוב רגע באמת, האם זה השביל עליו אני רוצה להמשיך.
זה הזמן לעשות התאמות.
המטרה שאנחנו נבחר את השביל, לא החיים.
והאמת, באופן אישי, זה בדיוק מה שמעסיק אותי בימים אלה.
השבילים שאני חושבת, רוצה ושואפת לעלות עליהם שנה הבאה.
ללא ספק הרבה שינויים.
ואיזה מרגש לדעת שאני זו שבוחרת אותם.
וזה בדיוק מה שאני עושה ב״מתכננות שנה״ – נותנת לכן את המסגרת, זמן, כלים, רעיונות ופידבק- לבחור את השביל המדויק לכן השנה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.
מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,
לצמיחה שלך!
עדי
השאר תגובה