דווקא כנשים שאפתניות, כאלה שיש להן מלא רצונות,
שמחזיקות בכל כך הרבה פרויקטים בחיים,
שמחזיקות את מי שמסביבן ומנסות להישאר בתפקוד גבוה –
זה המקום שבו אנחנו נדרשות ליותר תמיכה ותחזוקה מהרגיל,
ואנחנו – לא. מרשות. לעצמנו….
זה יותר מדי.
אני יותר מדי משקיעה בעצמי,
אני יותר מדי ״מבזבזת״ על עצמי זמן/ כסף/ אנרגיה,
יש דברים יותר חשובים,
בזמן הזה אני יכולה להתקדם,
זה מוגזם, הרצונות שלי מוגזמים,
אני הרי יכולה להסתדר, אני לא באמת צריכה את זה…
אולי זה נשמע ׳פולניה׳, אבל מי שיש בה את הקול הזה, יודעת על מה אני מדברת. זה נטו ביקורת. ״הנבוט״ אני קוראת לו.
זה שעומד מהצד ואומר – ״תרגיעי, לא צריך להגזים״.
אז באתי להגיד – ההפך!
תחשבי ספורטאי היי פרפורמר –
האם הוא אומר, ״לא, לא, אני לא צריך עיסוי, פיזיותרפיה, אוכל טוב ומנוחה, מכשירי כושר, מאמן, אני אסתדר….״
פחחחחח
יש לו את כל המעטפת שהוא צריך, נכון??
אז בואו אני אגלה לכן משהו – גם נשים שאפתניות, חזקות כמו אלו שנמצאות במרחב שלי,
גם הן, היי פרפורמריות שכדי להישאר בתפקוד גבוה ובחיוניות, צריכות הרבה יותר מ״אני אסתדר״.
זה אומר תמיכה רגשית, פיזית, פרקטית.
טיפול, עיסוי, ארוחה טובה, קבוצות ליווי, קבוצת חברות, חברה אחת, בתשלום, בארטר, בחינם. חלק, הכל.
זה לא משנה, רק מה שחשוב זה שלא תגידי לעצמך ״לא מגיע לי, אני אסתדר״,
כי זו הביקורת עם הנבוט שעומדת מהצד ומונעת ממך לקבל את מה שמגיע לך!
אז קחי את גברת ביקורת לשיחה צפופה,
היא מעצור הגדילה הכי משמעותי של כל אישה מדהימה שנמצאת סביבי.
אין שאפתנות בלי ביקורת, זו חבילה משותפת.
תלמדי לזהות באיזה שלב את נתקעת עם הגברת הזו שלא נותנת לך לזוז ולהתקדם
ואיך להתגבר עליה
בואו נוריד את הנבוט רגע…
מוזמנת להאזין-לצפות בשידור שקיימתי בנושא "כמה תמיכה מותר לי?" – לחצי כאן