האיור הזה, מעבר להיותו מהמם (ותודה ליאיר ורדי!) מייצג בעיני מלא מחשבה ופיצוח שאני ממש גאה בו.
אחרי מעל שנתיים של יצירת תכני התפתחות לנשים במועדון ״נקסט לבל״, חיפשתי דרך לייצר מודל שבו כל אחת תוכל לזהות איפה היא תקועה, ומה היא צריכה לעשות כדי להתקדם משם.
הרי מפה נולדים התסכולים הכי גדולים של נשים שאפתניות.
המקומות בחיים בהם אנחנו נתקעות ולא מצליחות לממש את עצמנו.
המקומות בהם הביקורת עולה:
זה לא אמור להיות ככה,
כבר הייתי אמורה להיות ״שם״,
אני קופצת מדבר לדבר מדי,
למה זה לא מצליח לי כבר,
אין לי את האומץ להתקדם כמו ש״היא״ מתקדמת,
אני לא עקבית או מתמידה
ועוד ועוד!
זהו, שזה לא חייב להיות ככה!
כל תחנה בדרך על הספירלה הזו, כל דמות באיור, מייצגת שלב התפתחותי שאת עוברת. וזה מעגל שלא נגמר באמת בתהליך הצמיחה כי כל פעם אנחנו עולות עוד רמה ועוד שלב.
ותחושת האושר, סיפוק ושקט פנימי מגיעה מתוך הידיעה שאנחנו מתקדמות, ולא נתקעות בבוץ בתוך הביקורת והתסכול.
אני הולכת ללמד את המודל הזה בוובינר,
איך לאבחן את עצמך,
והכי חשוב – איך לצאת מהלופ של הביקורת העצמית!
אני ממש ממליצה לך לפנות את הזמן, להביא מחברת ולקחת חלק במשהו יוצא דופן. מסוג הדרכות משנות התפיסה ?
לינק להצטרפות מפה ???