העניין עם שינויים והתפתחות, זה כשהשינוי יזום, אז הוא יותר קל לעיכול מאשר שינוי שנכפה עלינו.
שימו לב שאמרתי עיכול ולא יישום.
היישום אף פעם לא קל בהתחלה.
המוח מתנגד לשינוי הראשוני. לא אוהב לצאת מהמוכר והידוע.
אבל מה שהתקופה הזו או השנה הזו יצרה אצלינו, זה חיים בצל שינוי קבוע. עוד דבר ועוד דבר.
ואז מצטבר תסכול… ועייפות… כי המוח בהתנגדות.
תשישות מנטלית.
אז מה עושים?
איך מייצרים קונטרה לתשישות הזו?
*בוחרים* משהו אחר להתמודד איתו.
התמודדות בריאה. שמייצרת לנו אנרגיה וצמיחה.
אני קראתי לזה ״קווסט״- אתגר מבחירה.
עבורי זה הליכות הבוקר. והיער ?
אני מרוויחה כפול.
זה גם זמן לעצמי, תנועה, וחיבור לטבע שפשוט עצם הנוכחות בין העלים מחזיר לי חמצן כאילו הייתי איזה אלון בגילגול הקודם, או אינדיאנית.
שעתיים ביליתי בחוץ היום וסיימתי את הזמן הזה קורנת, מלאת השראה, אנרגיה, סבלנות, הכלה ורעיונות חדשים!!
אז מה אני אומרת?
תבחרו בעצמכן כרגע.
לכל אחת יש דרך.