את השבוע הזה ביליתי מלא במחברת.
כתיבה זה כלי כל כך משמעותי להתפתחות אישית בעיני!
זה המקום שבו, מבלי להיכנס לקליניקה או חדר טיפולים, אפשר על בסיס יום יומי לפגוש את עצמנו.
ולמה זה חשוב בעצם?
כי חלק מהיותינו יצורים אנושיים, אומר שהמוח והתודעה שלנו מריצים הרבה דפוסים מחשבתיים בסיסטם שלנו כל הזמן.
ודפוס הוא דפוס – לא שמנה אם הוא מנטלי או התנהגותי.
והרגלים, אפשר לשנות, רק כשרואים אותם!
אז בכל מה שקשור לשינוי דפוסי החשיבה,
חלק מהעניין של התפתחות,
זה היכולת לתפוס את המחשבה, לגלות את הדפוסים בעצמנו,
ולבחור לשנות כיוון.
לנקות את האמונות שיושבות לנו ״בריפיט״,
ולהכניס במקומן משהו חדש.
אני תמיד מדברת על זה שהרגלים משנים *מבעוד מועד* ולא ברגע האמת. כי כשהדפוס כבר רץ אנחנו על טייס אוטומטי.
כשאני כותבת ואני מציפה דברים במחברת,
כמו ניתנה לי ההזדמנות לבחור מחד,
לראות מה צף ממני,
ולשנות, או לפחות להתאמן על לשנות את ההרגל המחשבתי הזה.
וזה לוקח זמן ותרגול, ולכן דווקא בימים אלה שהרגשתי שהמוח שלי מעבד הרבה נתונים מכל תקופת הקורונה הזו,
המחברת קראה לי יותר.
סופ״ש לפנינו.
זמן מעולה להירהורים וצמיחה.
פנו לכן איזה חלון זמן בשביל להתבונן בתובנות ואמונות שצפות, ואשמח שתשתפו אותי – אתן מאלו שכותבות קבוע?
גם לכן יש מחברת מחשבות?
השאר תגובה