המשך הטלטלות של השנה הזו וחוסר הוודאות,
מפגיש אותי עם ההתפתחות שעברתי בשנה האחרונה.
פחות מטולטלת, פחות כועסת, פחות מושפעת ממה שקורה.
לא כי אני חיה בלה לה לנד.
אלא פשוט כי אני מבינה שלא משנה מה קורה בחוץ, המשחק הוא משחק פנימי.
הכל אפשרי, הכל בר שינוי, לכל דבר אפשר להסתגל.
האמת, לא רק להסתגל, אלא ממש לפרוח.

מה למדתי משנת הקורונה הזו?
להתבונן פנימה.
להיות חדה יותר עם עצמי. ברורה יותר. להקשיב לעצמי יותר.
לעבוד על מה שקורה בפנים ולאן המחשבות לוקחות אותי.
ולזכור בסוף הכל זמני והכל פתיר.
אין דבר שלא אפשרי עבורי. עבורינו.
מתפקידינו לזכור את זה, ולאפשר לקצת קסם או ליקום לתרום את חלקו ✨