איך מתמודדים עם פרפקציוניזם?

פרפקציוניזם זה נושא שאני רוצה כבר לגעת בו הרבה זמן ושמחתי סוף סוף להקליט את הפודקאסט.

מצחיק שדווקא את הפרק הזה יצא שהקלטתי מהאייפון, ברכב, מחוץ לבית. כי היה לי כל כך חשוב להקליט את הפרק ושהוא יהיה בחוץ, יותר מאשר שיהיה מושלם בדיוק בדיוק כמו שאני אוהבת. גם על זה כמובן אני מדברת בפרק.

מה חשוב לדעת על התכונה המאוד מוכרת ומדוברת הזו?

הנה מה שכתבתי בספר ׳אפקטיבית׳ על ה״פרפקציוניסיטית״:

הפרפקציוניסטית מחפשת שלמות. בעיקרון זה דבר חיובי. היא בסך הכל רוצה שהדברים יעשו על הצד הטוב ביותר, בצורה הטובה ביותר, ויניבו את התוצאות הטובות ביותר. ולכן העשייה שלה משובחת! היא תצלול אל תוך החומר, תהיה מקצועית בכל מה שהיא עושה, הכל אצלה מושקע ומוקפד ואין ספק שהיא חושבת על כל צעד וצעד בדרך.

הבעיה היא שהתכונה הזו הרבה מאוד פעמים מעכבת אותה בחיים כמעט בכל מישור. לפעמים התכונה הזו גורמת למשימות להימשך זמן רב מאוד.
הפרפקציוניסטית צוללת אל תוך הנושא, עוברת על כל פרט ופרט, בודקת את הנושא, בודקת את עצמה, חושבת על תסריטים אפשריים, משפרת ומדייקת ושוב בודקת ומדייקת – והתהליך הזה ארוך עד כדי בלתי אפשרי; ולכן פרויקטים, רצונות וחלומות לא יוצאים לאוויר העולם כי הם בהפקה מתמדת.
יותר מזה, אם הפרפקציוניסטית, המכירה את המגבלה שלה, תרגיש שזה מה שעומד לקרות, היא פשוט תוותר מראש ולא תתחיל כלום, כי זה נראה לה מורכב וזה ייקח המון זמן, בעוד היא עצמה זו שיוצרת את העיכוב. כך או כך היא מרגישה תקועה ומתוסכלת כי היא לא מצליחה להתקדם במשימות ובשאיפות שלה. שום דבר לא מספק אותה, שום דבר לא מספיק טוב.

אז מה עושים עם זה?
בדיוק בשביל זה הקלטתי את הפרק הזה בפודקאסט. אז עכשיו זה זמן מצויין לצלול אליו:

 

עכשיו את –  מה את אומרת? מה לקחת מהפרק?

מזהה את עצמך כפרפקציוניסטית, או לא?
מוכנה לקחת על עצמך לנסות את אחד ההרגלים מהפרק?

אשמח לשמוע כאן בתגובות!

עד הפרק הבא,

עדי

2018-12-15T23:30:12+00:00

2 Comments

  1. לירון 17.12.18 , 9:42 am השב

    שמעתי, כמווווובן שאהבתי והתחברתי!! את אלופה בהסברים, בתימצות דיוק בהנגשה ופתרונות פרקטיות! כך שבהחלט מתכוונת לחזור ולתרגל הצלחות ןהוקרות על הנייר, ולתת מיקרופון ל95 אחוז 😉

    רוצה לשתף פה את הפרפקציוניסטיות למינהן שהקשיבו לפוסט:
    שבתקופה שעשיתי את אפקטיב, ותירגלתי הצלחות יומיות באופן שוטף, זה שינה לי את החיים. ממישהי שסיימה כל ערב את היום שלה, בתיסכול, החמצה, חוסר סיפוק, אכזבה והלקאה עצמית — הפכתי לאישה שמרגישה בדיוק ההפך. ומה שהיה לי הכי משמעותי בענין הזה, זה שזה לא גרם לי להשקיע פחות, לשאוף לפחות, או "להוריד סטנדרטים". זה פשוט נתן לי אנרגיה גבוה, ואיפשר לי לעשות הרבה יותר דברים ממקודם, באנרגיה גבוה שמביאה לתוצאות גבוהות עוד יותר.
    כשאת מתוסכלת ומתבאסת על עצמך, התוצאות לעולם לא יהיו גבוהות ומדויקות כמו שתעשי אותם עם אנרגיה של הצלחה.

    ולכן, לכל מי שכמוני – פוחדת לעשות את ההצלחה היומית כי היא פוחדת לאבד את התכונות הטובות בפקפרציוניסטיות, ופוחדת שזה יגרטם לה להוריד סטנדרטים בכך שהיא חס וחלילה תרגיש טוב עם מה שלא מושלם – אז אני אומרת – זה בדיוק ההפך!
    כמו שעדי אמרה כאן. זה רק לתת ל95 אחוז את מקום הכבוד שלהם, ולסיים את היום/ את הפרויקט/ את המטרה – בתחושה טובה שתאפשר לי להתחיל באנרגיה טובה את היום/הפרויקט / המטרה הבאה – וכולנו יודעות כבר שהצלחה ממגנטת הצלחה… כך שאי אפשר להפסיד פה..רק להרוויח.

    עדי תודה שהזכרת לי, ומה שממש מגניב פה, זה שאתמול בלילה אחרי הרבה זמן יחסית- פתאום התחשק לי לכתוב את ההצלחות שלי!! כך שזה הדבר האחרון שעשיתי לפני השינה. וזו התחושה שקמתי עמה בבוקר 🙂

  2. מאיה 23.12.18 , 9:48 am השב

    הי עדי,
    היה פרק מאוד מעניין… גיליתי שאני לא פרפקציוניסטית כמו שחשבתי, ושאני עושה בעצמי חלק מהטיפים. מגניב!
    שמעת פעם על "תסמונת המתחזה"? הייתי שמחה לשמוע על זה ועל דרכי ההתמודדות.
    תודה!

השאר תגובה